Hebrew Sources on the Location of Moshe Rabbenu's Burial Place

 

בספר התמונה [מיוחס לתנא רבי נחוניא בן הקנה ופירושו למקובל מן הראשונים] כתב שהמלאכים העבירו את משה רבינו למערת המכפלה וז"ל: [מהדורת קארעץ, תמונה ג' אות ר' דף ס': "וה' זוגות נקברו במערה; ג' נגלות וב' נסתרות, הגלוים הם: אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ולאה. והנסתרות הם: אדם וחוה, משה וציפורה".

"ואע"פ שנא' במשה [דברים לד, ו] "ויקבור אותו בגי", זהו למשל. כי הנה פסוק אחר יש בזה שאמר [שם] "ולא ידע איש את קבורתו". [פירוש, וקשה שבתחילה כתוב שקבור ב"גיא", ואח"ז כתוב שלא יודעים היכן קבור? והתשובה:] "אלו ואלו דברי אלהים חיים, - אמת שלא ידע איש את קבורתו, אבל המלאכים יודעים. והראיה, שהכתוב אומר [דברים לב, נב] "כי מנגד תראה את הארץ ושמה לא תבוא" [פירוש, וקשה שהיה צ"ל ושמה לא תהיה וכדו', ומה זה "לא תבוא", אלא:] כלומר, לא תבוא בעצמך אלא יביאך במהרה. וזהו למה, ששם נקבר משה על ידי המלאכים". [פירוש, שאומנם בתחילה נקבר ב"גיא" אולם אח"כ העבירו אותו למערת המכפלה]. ועי"ש עוד, עכ"ל.

ובילקוט ראובני [פר' וזאת הברכה ד"ה ה' זוגות] הביא את דברי ספר התמונה הנ"ל.

וכן כתב בעל "מגלה צפונות" [מגלה צפונות דף קמד ע"ש]: "המלאכים העבירוהו למשה רבנו ע"ה למערת המכפלה, וז"ש "לא ידע איש את קבורתו", אף משה אינו יודע מקום קבורתו, כיון שנקבר מול בית פעור ורואה עצמו במערת המכפלה איננו יודע עיקר מקום קבורתו היכן".

ו"הרוקח" לרבנו אליעזר מגרמייזא, מגדולי הראשונים אומר שאומנם משה רבנו קבור במערת המכפלה, אבל הוא הגיע לשם דרך מנהרה שעברה מקברו בעבר הירדן עד לחברון, וז"ל: "ה' אמר אלי לא תעבור את הירדן הזה" [דברים ל"א ב'] ולא דרך מחילות, כי הלך דרך מחילות לאמר לאבות העולם. הנך שוכב עם אבותיך" [דברים לא טז] וכתיב "לא ידע איש את קבורתו", אלא דרך מחילות בא לשם למערת המכפלה, כי מחילה יוצאת מקברו של משה שהלך לקברי אבות, שכתוב [שם] "הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר" - לך אמור: מה שנשבעתי להם - קיימתיה [בפר' ג' דברכות]. "עם אבותיך וקם" - בשרו שילך לקבר אבות כי חלקו עימהן, לכן אחלק לו ברבים.

ובמדרש רבי דוד הנגיד נכד הרמב"ם גם נקט שמשה רבינו קבור במערת המכפלה, והקב"ה בעצמו העבירו לחברון. וז"ל [בתירגום מערבית בראשית עמ' פד]: "...דבר אחר המכפלה: ואמרו רבותינו עליהם השלום למשה רבינו עליו השלום, קברו ה' יתעלה שם, כמו שאמר: "ואקברה את מתי שמה" [בר' כג: יג] שאם תהפך "שמה" יבוא "משה".

והביאו בספר שו"ת ים הגדול [הדפסה התרצא לפ"ג סימן מו] מהג"ר יעקב משה טולידאנו זצ"ל, [שהיה דומ"צ בעיר טאנגיר ואח"כ בבית דין הגדול שבמצרים] כתב בזה"ל: "ראה זה חידוש ראיתי בפירוש עה"ת לרבינו דוד הנגיד נכד הרמב"ם, שחבר בלשון ערבי ונמצא בכתיבת יד ישן פה בעיר מצרים. שכתב בפרשת חיי שרה ע"פ "ואקברה את מתי שמה" [כג, יג], שמשה רבינו נקבר במערת המכפלה בחברון. ורמוז זה במילת שמ"ה אותיות מש"ה", וכו'. ולא ידעתי מהיכן שאב דבריו אלו. ואיך יפרש הכתוב ולא ידע איש את קבורתו, והוא פלא". עכ"ל.

וכן החיד"א בספרו "חומת אנך" על התורה [פ' חיי שרה פרק כג פסוק יט] כתב עה"פ: "וְאַחֲרֵי כֵן קָבַר אַבְרָהָם אֶת שָׂרָה אִשְׁתּוֹ אֶל מְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה עַל פְּנֵי מַמְרֵא הִוא חֶבְרוֹן בְּאֶרֶץ כְּנָעַן", בזה"ל: "אל מערת שדה המכפלה, כתב רבינו אליעזר מגרמיזא ז"ל [בעל ספר הרוקח] בכ"י: מ'ערת ש'דה ה'מכפלה ר"ת משה, והמשכיל יבין, עכ"ל. ואפשר לרמוז מ"ש בילקוט ראובני [שם] משם ספר התמונה [שם] דמשה רבינו ע"ה וצפורה נקברו במערת המכפלה אצל אבות העולם, ע"ש. ועפ"ז א"ש ר"ת מ'ערת ש'דה ה'מכפלה – משה. גם "אל משה" שהוא ר"ת מ'ערת ש'דה ה'מכפלה, גימטריא "צפרה" עם הכולל".

"ומשז"ל קרית ארבע זוגות שנקברו שם, היינו בעת פטירתם". [א"ה: לשון הגמ' [סוטה דף יג ע"א] הוא: ממרא קרית הארבע היא חברון [בראשית לה, כז], ואמר רבי יצחק קרית ארבע, ארבע זוגות היו, אדם וחוה, אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ולאה. ע"כ]. אך בזהר הק' [פ' ויחי דף ר"ן ע"ב] אומר דלא קבלה מערתא ב"נ אחרא ע"ש, ואפשר לדחוק קצת". עכ"ל. וראה בסוף המאמר.

וכן בספר "בית יעקב" על הש"ס מהגה"ק חיים יעקב סאפרין האדמו"ר מקאמארנא זצ"ל [מס' שבת דף קנב ע"ב] כתב: "ויש דעה בדברי חכמינו ז"ל שמשה רבינו ע"ה נקבר במערת המכפלה", וכו' עיי"ש.