Karaite Hakhamim Who Encouraged the Study of Mishna and Talmud

(Note: I did not bother translating the Hebrew text. However should there be popular demand by readers, I'd be happy to do so).

Following the theme of the previous post, we also see a converse phenomenon; that of Karaite Hakhamim pointing out the importance of studying the Mishna and Talmud. The reason usually given for this is twofold: 1. to better understand the Karaite position, one must also understand the other side, 2. because there are many things found in tannaitic and amoraic literature that are in harmony with karaite exegesis and understanding of the Torah.


Hakham Nissi ben Noah (active in Basra, Iraq circa 8th century) , was the first of the Karaite hakhamim to advocate the study of the Mishna and Talmud. He writes:

וממה שצריך לדעת ולהודיע שאנחנו הקראים אין אנחנו מכחישים כל דברי המשנה והתלמוד מכל וכל כמחשבת הרבניים, חלילה לנו מרשע ומעוול כזה, כי כבר הקדמנו כי במשנה ובתלמוד יש דברים טובים ורעים, בקבלה אמיתית ממשה ר"עה ומן הנביאים האמיתיים והם ההלכות שאינם עומדים כנגד פשוטי התורה. אבל אדרבה מסכימים עמהם...ולכן חייבו חכמינו הקדמונים ע"ה ללמוד המשנה והתלמוד ואמרו כי רוב דבריהם דברי אבותינו הם 1

Hakham Shelomo ben Afida Ha-kohen (1836-1893), born in Greece and officiated as Hakham in Egypt, authored the Karaite Halakhic compendium Yeriot Shlomo, ( 2nd edition. Ramla, Israel 1986):

ומהראוי לדעת, כי לא כל התורה שבע"פ דחוה חכמינו הקדושים עליהם השלום רק אותם
העמודים כנגד הכתוב, כי יש ויש בתוכה דברים מתקרבים את האמת ומסכים השכל האנושי
בהם אשר על זה חייב הרב רבנו נסי בן נח ז"ל לבני עמנו ללמוד המשנה והתלמוד, להוציא סולת
מן הפסולת ובר מן התבן, אשר על זה היה ממליץ מורי ורבי כה"ר יצחק יפת החכם ז"ל "את
הטוב נקבל ואת הרע לא נקבל".

וההסכמה מאיתנו לקצת ההלכות אינה להיותן פירושים מקובלים איש מפי איש עד מה רבנו עליו
השלום, אלא מצד היותם ביאורים מפי חכמים ונבוני לב אוהבי האמת, אשר לא חדלו בכל דור
ודור. וזה על דרך מאמר קיבל האמת ממי שאמרה. ועל כמו אלה הענינים אמרו חכמינו קדושי
עליון "רוב דבריהם דברי אבותינו הם", כוונתם על אותם שתיארם דניאל הנביא ע"ה בשם
משכילי עם (י"א, ל"ג), שהיו קודם החלוקה שנים רבות. וזאת החלוקה היא אחת מהצרות
שעברו על ישראל בהיותם בארץ אויביהם בסיבת הריגת החכמים מכירי אמת בימי ינאי
והורקנוס כמיועד "וְיָמִים רַבִּים, לְיִשְׂרָאֵל: לְלֹא אֱלֹהֵי אֱמֶת, וּלְלֹא כֹּהֵן מוֹרֶה וּלְלֹא תוֹרָה" (דברי
הימים ב', ט"ו, ג'). ועל זה יעד הנביא ע"ה "וְלֹא יהיה- (יִהְיוּ-) עוֹד לִשְׁנֵי גוֹיִם, וְלֹא יֵחָצוּ עוֹד לִשְׁתֵּי
מַמְלָכוֹת" (יחזקאל ל"ז, כ"ב). 2

The Polish Karaite Hakham, Mordechai ben Nissan (1824-1864) in his work Dod Mordechai which he authored in response to a query by a Dutch Hebraist (Jacob Trigland) regarding the division between Karaites and Rabbanites, writes:

...נסי בן נח חייב לבני עמנו ללמוד המשנה והתלמוד, ואין זה תפארת לבעלי הקבלה, כי רוב אמריהם דברי אבותנו הם
( the preceding is a quote from Hakham Aharon ben Yosef, author of Sefer Hamivchar)

גם אמרו החכמים ע"ה כל קבלה שלא תעמוד נגד לא תוסיף עליו ולא תגרע ממנו , וכל ישראל מודים בה, ויש לה סיוע מן הכתוב נקראת העתקה ונקבלה עלינו ונפאר בזה שרובם תיקוני אבותינו הקדושים הם. אם כן איך לא נעשה אותם? כי וודאי צריך לנו שנאמין בהם ולעשותם בלב טוב ובנפש חפיצה

(here he gets very controversial, but it's a discussion for a different time) ....

ובפרט בהיותם דעות של רב שמאי ובית דינו והקודמים לו...לפי שאנו הקראים יחד סמוכין ונשענין ברב שמאי ובית דינו כאשר קיבלנו הוראת התורה והעתקה בה ממנו3

The last of the Egyptian-born Hakhamim in Israel, Hayyim ben Isaac Ha-levi (1930-2009) in the introduction to his Halakhic compendium Maayan Hayyim writes:

זוהי דעה מוטעית הרווחית בקרב אנשים, לאמור שאנו הקראים מכחישים את כל דברי המשנה והתלמוד מכל וכל, חלילה לנו מעוול כזה כי התלמוד והמשנה דברי רבותנו הם: יש בהם דברים אמיתיים ונכונים, וכן דברים לא אמיתיים ולא נכונים.

הדברים האמיתיים והנכונים הם הדברים שיש להם סיוע מן הכתב ושאינם סותרים אותו ואינם עומדים כנגדו. אלה הם הדברים שנמסרו בקבלה אמיתית ממשה רוע"ה דרך הנביאים ועד ימנו אנו.

אולם הדברים הלא נכונים והלא-אמיתיים הם הם הדברים אשר עומדים כנגד הכתוב וסותרים אותו: דברים אלה בדו אותם חלק מהחכמים, במיוחד בסוף ימי הבית שני. לכן אין אנו מקבלים 4דברים אלה.

Most Karaite Hakhamim freely quoted passages from Rabbinic literature. Hakham Ben Afuda, refers to 'hazal' numerous times throughout his halakhic compendium (for instance, in his instructions on the institution of post-temple prayer : "וכן אמרו החז"ל שהתפילות במקום הקרבנות תקנום") 5

Even Reshef, though a harsh critic of Rabbinites, in his early career, freely quotes adages from the mishna and talmud. (although sometimes he is in the habit of quoting non-existent 'hazals' (see here for instance and Fred Macdowell's comment: "Incidentally, naturally I was curious about the following remark: " אמרו חז"ל כבוד האיש לעשות רצונו." My encyclopedic familiarity with rabbinic literature didn't help me, but some text searching did. Naturally the phrase does not appear in rabbinic works, so I believe we are speaking of an alternate חז"ל. Interestingly enough, the only other instance of this remark I could find was by Firkowitsch himself, on pg. 74 of his אבני זכרון. Here he does not mention חז"ל, thus I am unclear if he is truly quoting Karaite sages or himself (in which case he is probably trying to be clever here)."

Interestingly enough, Ben Afuda likewise cites a hazal, that I could not locate; אל תדור בעיר שאין בה בית כנסת ורופא
(see Yeriot p. 14)

I found something similar but not quite, here:

אל תדור בעיר שראשיה תלמידי-חכמים (פסחים קיג.

כי הם שקועים בתורתם וחכמתם ואין להם פנאי לעניני הצבור. וזה מן הדברים שצוה ר' עקיבא את בנו, ונמצא גם במשלי בן-סירא (אך אפשר מאד שהוא מאמר עממי). ושם (קיג.) אמר רב לרב אסי: אל תדור בעיר דריש – מתא אמיא (שראש העיר הוא רופא. ג"כ מטעם הנ"ל)

NOTES:

1.Quoted in El-gamil, Yosef. Toledot Ha-yahadut Ha-kerait, vol II, p.378

2. p.91 in PDF

3. Dod Mordechai (Ramla, 1966), p. 53

4. Mayyan Chaim (Ramla 1988) p. 16

5. Yeriot Shlomo, p. 14

*Not all Karaites agreed with the liberal approach to the study of Rabbinic writings. In a recent conversation with a Karaite man in the synagogue in Jerusalem, he expressed himself in no uncertain terms that those who advocate the study of rabbinic writings are gravely mistaken.