זוהי תופעה מעניינת שהתחילה כנראה בעבר הרחוק . כאמור, למרות שהתורה נוקב בשמותם ומונה אותם בין הייצורים הטמאים, לא בחלו יהודים בתקופת התנ"ך וגם בתקופות מאוחרות יותר, בתקופת בית שני, לאמץ להם שמות של חיות, בהמות שרצים או עופות אשר אינם טהורות. הנה כמה דוגמאות:
*כלב בן יפונה, דמות מקראית. על פי המקרא היה נשיא שבט יהודה שנכלל בשנים עשר המרגלים שנשלחו על ידי משה לתור את הארץ. כלב, ביחד עם יהושע בן נון. (וברשימת הנשיאים-מרגלים
) בבמדבר יג' מופיעים גם השמות גַּדִּי, בֶּן-סוּסִי ועַמִּיאֵל בֶּן-גְּמַלִּי)
*דבורה, הייתה מינקת רבקה. בספר בראשית מתוארים תפקידה ומקום קבורתה, שנקרא אלון בכות: "וַתָּמָת דְּבֹרָה מֵינֶקֶת רִבְקָה וַתִּקָּבֵר מִתַּחַת לְבֵית-אֵל תַּחַת הָאַלּוֹן וַיִּקְרָא שְׁמוֹ אַלּוֹן בָּכוּת" (ל"ה, ח')
*דבורה הנביאה היא דמות מקראית, מהמנהיגים המושיעים שקמו לישראל בתקופת השופטים ומי ששפטה את הארץ ביחד עם ברק בן אבינעם
*שפן בן אצליה בן משולם הידוע בשם שפן הסופר, הוא דמות מקראית המוזכרת בספר מלכים (ב' כב, ג-טו). היה סופר בתקופת שלטונו של יאשיהו מלך יהודה.
עכבור בן מיכיה כנ"ל (במלכים ב' כ' מופיעים שלשתם [ראה גם חלדה] ביחד: וַיֵּלֶךְ חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן וַאֲחִיקָם וְעַכְבּוֹר וְשָׁפָן וַעֲשָׂיָה אֶל-חֻלְדָּה הַנְּבִיאָה אֵשֶׁת שַׁלֻּם בֶּן-תִּקְוָה בֶּן-חַרְחַס שֹׁמֵר הַבְּגָדִים וְהִיא יֹשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלִַם בַּמִּשְׁנֶה וַיְדַבְּרוּ אֵלֶיהָ...)
*חֻלדה הנביאה הייתה נביאה בתנ"ך, בימי המלך יאשיהו.
*פלטי בן ליש. ליש היא חית טרף ממשפחת החתולים
*רִצְפָּה בַת-אַיָּה היא דמות מקראית, שהייתה פילגשו של שאול המלך
*הכי מעניינת ויוצא דופן מכולם הם משפחת הכהנים בני חֵזִיר שהיו אחד מ24 משמרות כהונה. השם "חזיר" (ותמיד עם צירה תחת ה /ח/) נזכר ברשימת הכהנים בדברי הימים א' כד.
השם מופיע גם בספר נחמיה (פרק י', כ"א), ברשימת שמות של ראשי משפחות שעלו מבבל ולא ברור אם יש קשר למשפחת הכהנים מבית שני.
בתלמוד הירושלמי, (מסכת תענית, פרק ד', הלכה ב') מובא הסבר לשם חזיר, לפיו מקור השם הוא השורש ח.ז.ר. כלומר; דוד המלך ושמואל הנביא ("שמואל הרואה" - בלשון התלמוד הירושלמי) הוסיפו עוד שש-עשרה משמרות כהונה על שמונה המשמרות הקיימות שהעמיד משה. לכל אורך תהליך הוספת המשמרות הקפידו על חלוקה שווה של משמרות, חציין מבני אלעזר הכהן וחציין מבני איתמר הכהן, אך כאשר הגיעו לארבעת האחרונות שהיו צריכות להיות מבני איתמר, לא היו מספיק צאצאים לאיתמר, כך שארבעת המשמרות האחרונות היו מבני אלעזר והפרו את השוויון. ממקרה זה נגזר השם חזיר, בכך שסבב חלוקת המשמרות 'חזר' להיות מבני אלעזר עקב חוסר בבני איתמר.
אגב, לחוקר הנודע משה גיל יש תיאוריה מעניינת לגבי המסורת המוסלמית הידוע לשמצה, על פיה היהודים הם צאצאי קופים וחזירים. הוא סובר שזה קשור לנדודי משפחות הכהנים הנ"ל לחצי האי ערב. ראה על זה פה
http://www.haaretz.co.il/literature/1.1173430
ואולי יש להוסיף לרשימה את נחושתא בת אלנתן אם יהויכין בֶּן שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה יְהוֹיָכִין בְּמָלְכוֹ ... וְשֵׁם אִמּוֹ נְחֻשְׁתָּא בַת אֶלְנָתָן ( מלכים ב). יש שמשערים שנקראה כך ע"ש נחש הנחושת שבנה משה והפך לפולחן ע"ז ברבות הימים. ולכן הרס אותו חזקיהו המלך ככ' חִזְקִיָּה בֶן אָחָז מֶלֶךְ יְהוּדָה ... הֵסִיר אֶת הַבָּמוֹת וְשִׁבַּר אֶת הַמַּצֵּבֹת וְכָרַת אֶת הָאֲשֵׁרָה וכִּתַּת נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה כִּי עַד הַיָּמִים הָהֵמָּה הָיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מְקַטְּרִים לוֹ וַיִּקְרָא לוֹ נְחֻשְׁתן
(אציין אגב שגם גויי הסביבה, דוברי שפות שמיות, בתקופת המקרא לפעמים בחרו להם שמות של חיות בהמות ועופות כגון זאב ועורב, שני שרי מדין המוזכרים בספר שופטים ובתהילים פרק פג' ונחש מלך עמון, חמור אבי שכם, בלק בן ציפור, בעל חנן בן עכבור מלך הכנעני וכו')
0 Comments:
Post a Comment
<< Home